לאומי קארד בע"מ נ' לבן(המנוח) ואח'

החלטה

בפני בקשה לרשות להתגונן. הנתבעת לא התייצבה לדיון.

התביעה כנגד הנתבעת 2 הינה כיורשת של העזבון כפי שעולה מכתב התביעה.

היום בבקשה לרשות להגן מעלה, כי אין הגנה ולו לכאורה מעבר להכחשה כללית וסתמית. אין כל טענה מדוע העזבון אינו חייב את החובות נשוא התביעה.

בבר"ל נטען כי למנוח היה צו איחוד תיקים ולכן לא היתה אפשרות להתחייב בכרטיס, מעבר לעובדה שמדובר בכרטיס חוץ בנקאי שבמסגרתו התקבלו הלוואות המפורטות בדפים שצורפו לכתב התביעה, הרי העובדה שהתובע העמיד לרשות המנוח כרטיס גם אם היא בניגוד לצו איחוד תיקים איננה מאיינת את החוב.

החוב שריר וקיים, שכן נלקח על ידי המנוח כפי שפורט במסמכים שצורפו לכתב התביעה.

במסמכים שצורפו לכתב התביעה פורט בנספח ב' שיעור הריבית המירבית הנדרש על פי סעיף 17 להסכם, פורט דף פירוט החוב, התובע לא הסתפק בכך והציג את העיסקאות לחיוב עתידי וכן כל העיסקאות שנעשו בכרטיס ולמעשה מרביתן הלוואות שהועמדו בכרטיס מסוג מולטי, בנסיבות אלה אני סבורה כי התצהיר איננו מגלה כל הגנה ואני דוחה את הבקשה.

למען הסר ספק, התביעה הוגשה כנגד העזבון וכנגד הנתבעת 2 כיורשת ורק כדי חלקם בעזבון המנוח, ולא מתוך רכושה של הנתבעת באופן אישי.

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תש"ע, 06/09/2010 במעמד הנוכחים.

רחל ערקובי, שופטת

הוקלד על ידי: לאה אראל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: